תוכן עניינים
תוכן עניינים
יש כלים בין המלך לצריח
המקרה הראשון שבו אי אפשר להצריח הוא כאשר עדיין יש כלים בין המלך לצריח.
זה קורה בדרך כלל בתחילת המשחק.
לדוגמה, בהצרחה קצרה הפרש והרץ נמצאים בתחילת המשחק בין המלך לבין הצריח.
כל עוד הם נשארים במקומם, אין למלך דרך לבצע את ההצרחה.
לכן קודם צריך לפתח את הכלים האלה ולפנות את הדרך.
רק כאשר אין שום כלי בין המלך לצריח, אפשר לשקול להצריח.
המלך כבר זז
אם המלך כבר זז במהלך המשחק, אי אפשר יותר להצריח.
הכלל הזה תקף גם אם המלך חוזר לאחר מכן למשבצת שבה התחיל.
לדוגמה, אם המלך זז מ-e1, ולאחר מכן חזר ל-e1, הזכות להצריח כבר אבדה.
לכן כדאי להיזהר במיוחד בתחילת המשחק ולא להזיז את המלך ללא צורך.
הצריח כבר זז
גם אם הצריח כבר זז, אי אפשר להצריח איתו.
בדומה למלך, גם כאן אין משמעות לכך שהצריח חזר לאחר מכן למשבצת ההתחלתית שלו.
ברגע שהוא זז פעם אחת, כבר אי אפשר לבצע איתו הצרחה.
עם זאת, יש כאן הבדל חשוב.
אם הזזנו רק צריח אחד, עדיין ייתכן שנוכל להצריח לכיוון השני.
לדוגמה, אם הזזנו את הצריח שבצד המלך, לא נוכל יותר לבצע הצרחה קצרה, אבל עדיין נוכל לבצע הצרחה ארוכה אם כל שאר התנאים מתקיימים.
המלך נמצא כרגע בשח
אסור להצריח כאשר המלך נמצא תחת שח.
אם היריב מאיים על המלך, קודם כל חייבים להתמודד עם האיום.
אפשר למשל לחסום את השח, או לאכול את הכלי התוקף.
אם הצלחנו להסיר את השח מבלי להזיז את המלך, ייתכן שבתור הבא עדיין נוכל להצריח.
אבל אי אפשר להשתמש בהצרחה עצמה כדי לברוח משח.
כדי לבחור דרך חוקית להסיר את האיום, כדאי להכיר איך מגיבים לשח ואילו אפשרויות עומדות לרשותנו בכל מצב.
משבצת היעד מאוימת
אסור להצריח אם המשבצת שאליה המלך אמור להגיע בסיום המהלך נמצאת תחת איום.
לדוגמה, בהצרחה קצרה המלך הלבן עובר מ-e1 ל-g1.
אם כלי של היריב מאיים על g1, ההצרחה אינה חוקית.
הסיבה פשוטה: מלך לעולם לא יכול להכניס את עצמו לשח.
לכן, גם אם כל שאר התנאים מתקיימים, משבצת היעד של המלך חייבת להיות בטוחה.
האיסור להכניס את המלך לשח חל על כל מהלך, ולא רק על הצרחה. זהו גם העיקרון שעומד מאחורי רבים מהמצבים המתוארים במאמר על מהלכים לא חוקיים בשחמט.
המלך עובר דרך משבצת מאוימת
זהו כלל חשוב נוסף שלעתים מבלבל שחקנים מתחילים.
אסור למלך לעבור דרך משבצת שמאוימת על ידי כלי של היריב במהלך ההצרחה.
לדוגמה, בהצרחה קצרה המלך הלבן עובר מ-e1 דרך f1 ומגיע ל-g1.
אם f1 מאוימת, אי אפשר להצריח – גם אם g1 עצמה בטוחה.
כלומר, לא מספיק שהמשבצת הסופית תהיה בטוחה. גם המשבצת שהמלך עובר דרכה חייבת להיות בטוחה.
מקרה שבו דווקא מותר להצריח
כאן מגיע מקרה מעניין.
נניח שאנחנו מבצעים הצרחה ארוכה והמלך עובר מ-e1 ל-c1.
בדרך הוא עובר דרך d1.
אבל מה קורה אם כלי של היריב מאיים דווקא על b1?
במקרה כזה עדיין מותר להצריח.
הסיבה היא שהמלך בכלל לא עובר דרך b1.
הוא מתחיל ב-e1, עובר דרך d1, ומגיע ל-c1. לכן האיום על b1 אינו משפיע על חוקיות ההצרחה.
ומה לגבי הצריח?
בהצרחה ארוכה הצריח עובר מ-a1 ל-d1.
למרות זאת, העובדה שמשבצת b1 או משבצת אחרת במסלול של הצריח מאוימת אינה מונעת את ההצרחה.
הכללים בנוגע למשבצות מאוימות חלים על המלך, לא על הצריח.
הצריח רשאי לעבור כחלק מההצרחה גם כאשר משבצות בדרך שלו מאוימות.
זו אחת הסיבות שחשוב לזכור שהצרחה היא מהלך מיוחד, ולא פשוט שני מהלכים רגילים שמבוצעים בזה אחר זה.
מתי אסור להצריח?
אפשר לסכם את הכללים המרכזיים כך:
אסור להצריח אם יש כלי בין המלך לצריח.
אסור להצריח אם המלך כבר זז במהלך המשחק.
אסור להצריח עם צריח שכבר זז.
אסור להצריח כאשר המלך נמצא בשח.
אסור להצריח אם המלך עובר דרך משבצת מאוימת.
ואסור להצריח אם המשבצת שאליה המלך מגיע מאוימת.
לעומת זאת, משבצת מאוימת שהצריח עובר בה אינה מונעת את ההצרחה, כל עוד המלך עצמו אינו נמצא תחת איום, אינו עובר דרך איום ואינו מסיים את המהלך תחת איום.
ברגע שמבינים שהדגש הוא על בטיחות המלך, הרבה יותר קל לזכור את כללי ההצרחה.
